מידה כנגד מידה: כך מסבירים גדולי ישראל מדוע אפילו טראמפ הפנה עורף לישראל

השבוע הֵקֵר את יחסו אותו בעל-ברית שמדינת ישראל נשענה עליו יותר מכל. הנשיא הידידותי ביותר לישראל בזיכרון החי נוזף כעת במדינה היהודית לעיני כל העולם, טוען שסוריה צריכה להילחם את מלחמותיה, ומגן על הסכם עם איראן שישראל דוחה. הפרשנים נבוכים. גדולי ישראל אינם נבוכים — והם אמרו את הסיבה בקול רם: כאשר כלל ישראל יוצא למלחמה בתורתו שלו, הסייעתא דשמיא שהגֵנה עליו, ובכללה חסדם של מלכים, מתחילה להסתלק.

העובדות אינן שנויות במחלוקת. בפסגת ה־G7 בצרפת, ביום שלישי ה־16 ביוני, מתח הנשיא טראמפ ביקורת על מלחמתה של ישראל בחיזבאללה — שהיא לדבריו ארוכה מדי וקטלנית מדי — רמז שסוריה, תחת ג'יהאדיסט לשעבר השולט כיום בדמשק, צריכה ליטול את ההובלה במערכה, הכריז כי "לולא אני, לא הייתה ישראל קיימת", ועמד מאחורי הסכם בין ארצות־הברית לאיראן שישראל דוחה מכול וכול, ומזהירה כי הוא יותיר את אויבתה המרה ביותר מחוזקת ומועזת. היד שעליה נשענה ישראל יותר מכול נמשכה לאחור — כמעט בן־לילה.

בעיני העולם זוהי חידה של פוליטיקה ושל אופי. בעיני עולם התורה זהו דבר שגדולי ישראל הצביעו עליו בבהירות גמורה — בעוד כל השאר עדיין מגששים אחר הסבר.

א. מה אמרו גדולי ישראל

בנאומו בעצרת למען קרן עולם התורה — הקרן החירומית המחזיקה בחיים את הישיבות והכוללים שקיצוצי תקציב המדינה הביאו עד סף תהום — הצביע המשגיח הגאון הרב דן סגל שליט"א היישר אל השורש. "אנו רואים בעליל", אמר, "שכאשר תומכים בתורה — יש סייעתא דשמיא, וכאשר אין תומכים בה — אין". ואז נקב בהוכחה המתגלגלת על פני כל שער עיתון: "זה משנה את כל כללי המשחק. אותו טראמפ שעד עתה היה כה מיטיב עם הישראלים — מזמר כעת זמר אחר".

ואין הוא קול יחיד. הגאון הרב משה מאיה, חבר מועצת חכמי התורה, קשר את הסערה הרחבה המתקבצת כעת נגד ישראל — הבידוד המדיני, ובעלות־הברית הפונות עורף אחת אחר אחת — לאותו שורש ממש: אובדן סייעתא דשמיא שבא בעקבות המלחמה חסרת־התקדים של המדינה בלומדי תורתה. אין זו התרשמותו של משגיח יחיד שעבר עליו שבוע קשה. זוהי דעת תורה שקולה, הנאמרת מפי יותר מאחד.

ב. לב המלך מעולם לא היה נתון בידו

היסוד שמתחת לדבריהם עתיק כספר משלי:

"פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה', עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" (משלי כא, א).

ידידותו של טראמפ מעולם לא היתה, באמת, נתונה בידו לתיתה. היא היתה זרם של סייעתא דשמיא שעבר דרכו, מכוּון בידי אותה יד המטה את לבו של כל מושל. והסייעתא דשמיא אינה מקרית. התורה אומרת לנו בדיוק מה מושך אותה ומה מבריח אותה: עם המוקיר את תורתו ומחזיק בה — מוצף בסיוע שמים; עם הפונה עורף לתורתו — מאבד אותו. "תורה מָגְנָא ומַצְּלָא" (סוטה כא ע"א) — והגנה זו אינה רוחנית בלבד. היא מגעת אל לבם של נשיאים ואל מועצותיהן של אומות.

על כן, כאשר חסדו של בעל־הברית האדיר בעולם מתנדף בתוך מחזור חדשות אחד, היהודי בן־התורה אינו נדהם. הוא מבין שהחסד והסתלקותו נבעו מאותו מקור עצמו — ושאותו מקור מגיב לאופן שבו מתייחסים אל תורתו.

ג. מידה כנגד מידה

כאן מכים דבריהם של גדולי ישראל בעוצמה כה רבה, משום שהעיתוי אינו מקרה. ברגע ממש שבו בחרה המדינה לפתוח במלחמה בעולם התורה — בכליאת בני ישיבות, יותר ממאה מאחורי סורג ובריח, בקיצוץ תקציבי הישיבות, בגירוש אברכים מבית המדרש אל תא הכלא — החל המחסה שתורתם פרשׂה על האומה כולה, באופן גלוי לעין, להסתלק.

זוהי מידה כנגד מידה — הדרך שבה כה תדיר מנהיג הקב"ה את עולמו: פְּגַע במעיין הסייעתא דשמיא של עצמך, והסייעתא דשמיא נסוגה. רדוף את אותם יהודים שלימודם הגֵן על הארץ, ותגלה שמגיניה האחרים של הארץ — אפילו ידידותה של מעצמה — מעולם לא היו איתנים כפי שנדמו. המדינה שכנעה את עצמה שבני התורה הם נטל שביכולתה להרשות לעצמה למחוץ. גדולי ישראל אומרים לה, בצער ולא בשמחה לאיד, שאותם בני תורה היו היד שהאכילה אותה מלכתחילה.

ד. "ישועתנו לא תבוא מטראמפ"

דבר מכל זה לא היה אמור להפתיע את מי שמאזין לקול התורה. כבר בפברואר 2025 הזהיר הגאון הרב משה שטרנבוך בפשטות כי "ישועתנו לא תבוא מדונלד טראמפ". דוד המלך אמר זאת שלושת אלפים שנה קודם לכן:

"אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה" (תהילים קמו, ג).

אין עוד מלבדו. אומה ששמה את הישרדותה על בירה זרה בנתה את ביתה על חול — והשבוע חשה את החול נשמט תחתיה.

ה. הדרך חזרה עוברת בבית המדרש

אך כאן טמונים הרחמים שבתוך האזהרה — והם כל הסיבה שגדולי ישראל מדברים בכלל: מידה כנגד מידה פועלת בשני הכיוונים. אם הפניית העורף לתורה הסתלקה עמה הסייעתא דשמיא, הרי שהשיבה אליה משיבה אותה. הדרך לביטחונה של ישראל מעולם לא עברה בוושינגטון; היא עוברת בבית המדרש. הוקירו את לומדי התורה במקום לכלוא אותם, החזיקו את הישיבות במקום להרעיבן — ואותה יד שהקֵרה את לב המלך תוכל לחממו שוב כהרף עין.

וייאמר זאת בפשטות, כשם שנאמר כל דבר במאמר זה, משום שאהבת ישראל מחייבת זאת: אין במילים אלו אף לא שמץ של משאלה שיאונה רע ליהודי כלשהו. אנו מתפללים בכל לבנו לשלומם של כל חייל בכל עמדה ושל כל משפחה בארץ ישראל, וכואבים לשיבתה של הסייעתא דשמיא שתגן על כולם. אזהרתם של גדולי ישראל אינה קללה המוטחת באומה — היא יד המושטת אליה. כפי שלימדו הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש, זכות החזקת לימוד התורה מגינה על הישוב כולו — על כל יהודי בארץ, על החייל לא פחות מאשר על בן התורה. להחזיק בתורה פירושו להגן על כולם.

ו. שורה תחתונה

הכותרות מפחידות, ולא נעמיד פנים אחרת. אך גדולי ישראל מסרו בידינו את המפתח לקרוא אותן, ומסתבר שזהו מפתח של תקווה. חסדם של מלכים בא בעקבות כבוד התורה. כאשר התורה מוחזקת — אפילו טראמפ "כה מיטיב"; כאשר היא מותקפת — אפילו טראמפ "מזמר זמר אחר". הנעלם מעולם לא היה בוושינגטון. הוא היה תמיד, ורק, בידינו שלנו.

שובו אל התורה. הגֵנו על לומדיה. מלאו את ישיבותיה. ואותו אחד המטה את לב כל מלך — שמעולם לא נטש את עמו לאורך כל האימפריות שקמו עליו והתמוטטו — ישיב את לבו אל בניו פעם נוספת.

יהי רצון שישיב הקב"ה את סייעתא דשמיא לעמו, ישמור על כל אחד מבניו בארץ ישראל ובכל מקום שהם, ירכך את לב האומות כלפינו, ויקבצנו בחזרה אל תורתו באהבה — במהרה בימינו אמן.

מקורות

האירועים

• דיווחים מפסגת ה־G7 בצרפת, 16 ביוני 2026 (טיימס אוף ישראל, טיים ואחרים): ביקורתו של הנשיא טראמפ על התנהלות ישראל מול חיזבאללה, הצעתו שסוריה תיטול את ההובלה במערכה, אמירתו "לולא אני, לא הייתה ישראל קיימת", וההסכם בין ארצות־הברית לאיראן שישראל דחתה.

דברי גדולי ישראל

• הגאון הרב דן סגל שליט"א, בעצרת למען קרן עולם התורה (כפי שדוּוח ב"ישיבה וורלד"): שהסייעתא דשמיא הולכת אחר החזקת התורה ומסתלקת בהיעדרה, ושהדבר נראה לעין בהיפוך עמדתו של הנשיא טראמפ כלפי ישראל.
• הגאון הרב משה מאיה (מועצת חכמי התורה): שקשר את הסערה המדינית נגד ישראל לאובדן סייעתא דשמיא שמקורו במלחמה בלומדי התורה.
• הגאון הרב משה שטרנבוך (פברואר 2025): "ישועתנו לא תבוא מדונלד טראמפ".
• הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש: שזכות החזקת לימוד התורה מגינה על הישוב כולו.

יסוד הדברים מן התורה

• משלי כא, א — "פלגי מים לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפץ יטנו".
• סוטה כא ע"א — "תורה מגנא ומצלא", התורה המגינה ומצילה.
• תהילים קמו, ג — "אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה"; אין עוד מלבדו.