הציבור החרדי נחשף

הכסף שמאחורי "הציבור החרדי" מגיע מאנשים שרוצים לשנות את העולם החרדי מבחוץ. הקמפיין שלה הלך למקומות שבהם אין חרדים. העומד בראשה דחה את ההצעה הטובה ביותר שפוליטיקאי חרדי קיבל אי פעם, ואדם שאומר שעזר להקים את הרשימה הראשונה שלו הסביר בטלוויזיה למה לא הייתה לו ברירה. המסמכים, התאריכים והמילים, לפי הסדר.

פתיחה: יום רביעי, שבע בערב, נווה אילן

מוטי לייטנר עמד על הבמה במלון מחוץ לירושלים ואמר למדינה שהוא לא הולך לשום מקום.

"אני לא פורש. אנחנו לא פורשים. אנחנו רצים בכל הכוח קדימה."

הוא אמר שהוא עומד שם כשליחם של רבבות חרדים שקופים ללא קול. "אותם אי אפשר לקנות." הוא אמר שהמונופול של יהדות התורה וש"ס הסתיים.

ארבעים שעות קודם לכן, אחרי חצות, ישב מולו ראש ממשלת ישראל בפתח תקווה וביקש ממנו, אישית, לפרוש.

שתים עשרה שעות אחר כך פרסם ערוץ 12 את הסקר שלו. מפלגתו של לייטנר עמדה על 0.2 אחוז.

כל סקר בעשרת הימים שקדמו לכך הציב אותו בין 0.1 לאחוז אחד. אחוז החסימה הוא 3.25. יושב ראש ועד הרבנים של מפלגתו אמר שלושה ימים קודם לכן שבזבוז קולות יהיה "פסול מבחינה מוסרית". מספר שש ברשימתו אמר שהמימון הוא "מאה אחוז מתוך הקהילה החרדית". והוא עצמו אמר למראיין ברדיו באותו אחר צהריים: "אני חושש שאנחנו עלולים לא לעבור הפעם."

הוא חשש. הוא ידע. הוא נשאר.

המאמר הזה עוסק בשאלה למה אדם נשאר כשהוא יודע. התשובה נמצאת ברשומות ציבוריות ובמילים של האנשים המעורבים, והיא מסופרת הכי טוב לפי הסדר.

פרק ראשון: מנדט אחד

נתחיל מהחשבון, כי כל השאר נובע ממנו.

בין 12 ל-23 באוקטובר, כל סוקר מרכזי הציב את גוש נתניהו בין 48 ל-51 מנדטים ואת גוש האופוזיציה בין 52 ל-56. ערוץ 12 ב-12 באוקטובר: 49 מול 54. וואלה ב-13 באוקטובר: 49 מול 54. קנטאר לישראל היום ב-22 באוקטובר: 50 מול 56. שלושת סקרי הטלוויזיה של ליל שישי, 23 באוקטובר: כאן 50 מול 52, ערוץ 12 50 מול 56, ערוץ 13 50 מול 54. רק סקרי ערוץ 14 הראו את הגוש על 61.

הפער הוא שניים עד שישה מנדטים. בבחירות צמודות כאלה, קואליציה קמה או נופלת על מנדט אחד.

והמפלגה עצמה, באותם סקרי יום שישי: 0.5 אחוז בערוץ 12, 0.7 בכאן, 1.3 בערוץ 13. לייטנר אמר השבוע לזמן ישראל שהוא מצפה לכ-100,000 קולות. אחוז החסימה הוא כ-167,000. לפי ההערכה שלו עצמו, הוא לא עובר.

ועכשיו אחוז החסימה. מפלגה צריכה 3.25 אחוז כדי להיכנס לכנסת, בערך 167,000 קולות בהצבעה של 70 אחוז. כל קול שניתן למפלגה שלא עוברת נעלם. הוא לא עובר לבחירה השנייה של המצביע. הוא לא עובר לגוש שלו. הוא פשוט נמחק מהספירה, והמנדטים מתחלקים בין מי שעברו.

דסק הבחירות של ynet העריך ב-20 באוקטובר שעד שמונה מנדטים עלולים להישרף כך. עם ישראל של עופר וינטר, שניים עד שלושה. מפלגת המילואימניקים, שניים עד שלושה. נעם, כחצי מנדט. ושלוש המפלגות החרדיות הזעירות, הציבור החרדי ביניהן, "כמעט שניים ביחד".

כמעט שני מנדטים, שנלקחים מגוש אחד, בבחירות שמוכרעות בפער של מנדטים בודדים.

ראש הממשלה הבין את זה. בליל 21 באוקטובר, באירוע של הליכוד, הוא אמר את זה ברור ככל שפוליטיקאי יכול: יש מפלגות שהן באמת ימין אבל לא עוברות, ולתת להן את הקול "זה פשוט לשרוף את הקול, לתת אותו בעצם למחנה הבא."

בנו היה פחות דיפלומטי. בתגובה לפוסט של לייטנר שהודיע שהוא נשאר במרוץ, כתב יאיר נתניהו: "תתבייש לך! אתה במודע מוביל לממשלה של שמאל, אחים מוסלמים! אתה יודע שזה מה שאתה עושה ולא אכפת לך! אתה יודע שאתה לא עובר ושורף קולות ימין ולא אכפת לך!"

נניח לטון בצד. הטענה היא חשבונית, והחשבון נכון. מפלגה שמקבלת פחות מאחוז בסקרים, ושואבת את קולותיה מהמחנה הימני והחרדי, לא יכולה להיכנס לכנסת. הדבר היחיד שהיא יכולה לעשות ב-27 באוקטובר הוא להחסיר.

ולכן השאלה היא לא אם להציבור החרדי יהיה קול בכנסת הבאה. לא יהיה. השאלה היא מי מרוויח ממפלגה שקיימת רק כדי להחסיר, ומי היה משלם עבור מפלגה כזו.

פרק שני: השורה במאגר

מבקר המדינה מנהל מאגר ציבורי של כל תרומה, הלוואה וערבות שקיבלה כל מפלגה המתמודדת לכנסת. כל אחד יכול לחפש בו.

תחת שמה החוקי של מפלגתו של לייטנר, "למען אחיי מפלגת כלל ישראל", יש רשומה מתאריך 06/10/2026.

שם: חוסידמן דניאל. מדינה: ישראל. יישוב: תל אביב יפו. סכום: 1,000,000.00.

מיליון שקלים.

זו לא תרומה. החוק הישראלי מגביל את מה שאדם אחד ובני ביתו רשאים לתת למפלגה כמו זו ל-14,000 שקלים בשנה. זו ערבות: אזרח פרטי שמגבה הלוואה בנקאית שהמפלגה לוקחת על חשבון המימון הממלכתי שהיא מצפה לקבל אחרי הבחירות. על ערבויות אין תקרה. אם המפלגה עוברת את אחוז החסימה, המדינה משלמת והערב הולך הביתה. אם לא, אין מימון ממלכתי, הכנסת מחלטת את הערבות הבנקאית, והבנק גובה מהערב.

ועכשיו קראו את הכלל של מבקר המדינה עצמו למה שקורה אז: "ערבות שניתנה לטובת מפלגה וחולטה תיחשב לתרומה, והערב ייחשב לתורם." ישראל היום ציין השבוע שהחוק לא אומר מה קורה כשאותה תרומה היא פי שבעים מהתקרה החוקית, או, במקרה של דברת, פי מאה וארבעים.

כך עובד המנגנון. אדם שרוצה לתת למפלגה מיליון שקלים לא יכול לעשות זאת כתרומה; החוק עוצר אותו בארבעה עשר אלף. הוא יכול לעשות זאת כערבות, והערבות הופכת לכסף שלו רק אם המפלגה נכשלת. ב-6 באוקטובר, כשהרשומה הזו נרשמה, הציבור החרדי מעולם לא קיבל יותר מאחוז אחד בסקרים. אדם שמתחייב במיליון שקלים למפלגה שעומדת על 0.2 אחוז לא מהמר על ניצחון. הוא משלם על הריצה עצמה, והדרך היחידה שבה התשלום שלו חוקי היא אם המפלגה מפסידה.

מי היה עושה דבר כזה?

פרק שלישי: "חשכו עיניי"

דניאל חוסידמן בן 91. הוא ייסד את Truper, יצרנית כלי העבודה הגדולה במקסיקו, ומחלק את זמנו בין תל אביב, מקסיקו וניו יורק. ביוני השנה פרסם מוסף כלכליסט ראיון ארוך איתו תחת הכותרת "אתה נהיה זקן כשאתה מפסיק לתכנן את העתיד".

ארבעה חודשים לפני שהערבות שלו על מיליון שקלים הופיעה תחת מפלגה בשם "הציבור החרדי", הנה מה שאמר דניאל חוסידמן לכלכליסט, במילים שלו.

על הבעיה העמוקה של המדינה:

"הבעיות העמוקות יותר בחברה הישראלית הן הימין הקיצוני וסבסוד החרדים. זו הבעיה מספר אחת של ישראל, לא איראן."

על הפתרון:

"לפתור את הבעיה זה קל מאוד, תעצור את הזרמת הכספים."

על מה שצריך לקרות לחרדים אחרי הבחירות:

"אם לממשלה הבאה יהיו הכוח והרצון, החרדים יצטרכו להשתנות ואנחנו נצטרך לעזור להם ולתמוך בזה."

על לאן כבר הולך הכסף של הקרן שלו:

"לכן בקרן תרמנו לעמותות הלל ויוצאים בשינוי, שתומכות ביוצאים בשאלה. אבל זה אספירין. זה לא פותר את הבעיה."

דניאל חוסידמן מממן את שני הארגונים המוכרים ביותר בישראל ליוצאים מהעולם החרדי, והוא קורא לזה אספירין, כי זה מטפל רק בסימפטום. התרופה, לשיטתו, היא לחתוך את הכסף.

על הממשלה הנוכחית: "אני מקווה שהיא תוחלף בקרוב." על הפוליטיקאי שיכול לשנות דברים: "אביגדור ליברמן." על סדרי העדיפויות שלו: "השקעה בדמוקרטיה היא בעדיפות עליונה. זה טופ פריוריטי."

ועוד קטע אחד, על הביקור הראשון שלו בנוה מיכאל, כפר ילדים בפרדס חנה ששקל לתמוך בו:

"אז הגעתי וחשכו עיניי: כל הילדים דתיים עם כיפה! רציתי לעזוב."

הוא נשאר, לדבריו, רק אחרי שהראו לו ש"הם עושים עבודה טובה".

זה האיש ששמו יושב במאגר של מבקר המדינה ליד מיליון שקלים, תחת המילים "הציבור החרדי".

שום דבר מזה אינו עבירה, ושום דבר מזה אינו מוסתר; הוא אמר הכול לעיתון, והוא זכאי לכל דעה שבו. הוא לא נבל. הוא אדם שאמר למדינה ביוני בדיוק מה לדעתו הבעיה החרדית ואיך הוא רוצה לפתור אותה, ושבאוקטובר שם מיליון שקלים בסיכון מאחורי מפלגה שקוראת לעצמה חרדית.

והוא לא היחיד.

פרק רביעי: השם השני

חמישה שבועות לפני חוסידמן, ב-9 בספטמבר, דיווח כלכליסט על ערבות נוספת תחת אותה מפלגה. בבלי הביא את זה תחת הכותרת "מאיפה הכסף? מי שעתיד לציבור החרדי: המיליונר שמאחורי מפלגתו של לייטנר."

שלמה דברת. שני מיליון שקלים.

דברת הוא מאבות ההון סיכון הישראלי. הוא עומד בראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, הקרוי על שם אביו, שמפרסם מחקרים על הכלכלה הישראלית, כולל כלכלת התעסוקה החרדית. לפני שני עשורים עמד בראש ועדת דברת לרפורמה בחינוך.

ב-2023 היה מהמתנגדים הציבוריים הבולטים לרפורמה המשפטית. במרץ של אותה שנה אמר שנס ההייטק הישראלי "תחת איום קיומי בגלל הרפורמה המשפטית". חודשים אחר כך הרחיק לכת: "צריך להפסיק להגיד רפורמה משפטית, זה יותר מזה, זה מתקפה על הדנ"א של המדינה."

לא מצאנו מסמך שקושר את דברת לארגונים שניהלו את מחאות 2023, ואיננו טוענים שקיים כזה. מה שהרשומות מראות הוא שמנהיג ציבורי מזוהה של המאבק נגד הרפורמה של הממשלה הוא המממן הבודד הגדול ביותר של מפלגה שקוראת לעצמה חרדית.

דברת, שני מיליון. חוסידמן, מיליון. כל שאר הערבויות באתר המבקר נכון לכתיבת שורות אלה, אפי שקדי ב-200,000, אורי אייזנברג, משה יהודה זוננפלד וראול שטיין ב-180,000 כל אחד, יאיר שמיר, אדוארד קוקרמן וספי ג'ונאס בפחות, מסתכמות ביחד בפחות ממיליון. שלושה רבעים מהכסף הגלוי שמאחורי "הציבור החרדי" הגיעו משני אנשים.

כשהערבים הראשונים נחשפו באוגוסט, העיתונאי יקי אדמקר תיאר אותם, בצדק, כאנשי עסקים מהימין, כמה מהם תורמים לישיבות. זה היה אוגוסט. דברת הגיע בספטמבר וחוסידמן באוקטובר. התורמים החרדים היו מערכת הפתיחה.

והערבויות הן הרצפה, לא הסכום הכולל. בספטמבר אמר לייטנר לכיכר השבת שתקרת ההוצאה למפלגה כמו שלו היא "כנראה בסביבות 15, 16 מיליון שקלים", וש"אנחנו נוציא עד השקל האחרון שהחוק מאפשר לנו". החוק מאפשר 18.35 מיליון. ב-12 באוקטובר אמרה המפלגה שגייסה ארבעה מיליון לישורת האחרונה בלבד. ובקול חי, ביום ראשון בבוקר, יומיים לפני ההצבעה, לייטנר נקב במספר הכולל: כעשרה מיליון שקלים מתורמים חרדים וכשני מיליון מאחרים, ונקב בשמו של דברת. שנים עשר מיליון, לפי הספירה שלו. מאיפה זה הגיע, מעבר לארבעה המיליון שבאתר המבקר, איש מחוץ למפלגה לא יודע, והחוק לא מחייב איש לדעת עד הרבה אחרי שזה משנה. מפלגה מגישה את הדוחות המלאים שלה עשרים וארבעה שבועות אחרי הבחירות. המבקר מדווח ארבעים ושמונה שבועות אחריהן. הפנקס האמיתי של "הציבור החרדי" יתפרסם בסתיו 2027.

ועוד דבר על החשבון שלו. שני מיליון "מאחרים" לא מכסים את דברת וחוסידמן, שהערבויות שלהם לבדן מסתכמות בשלושה. או שלייטנר סופר אדם שמממן ארגונים ליוצאים בשאלה כתורם חרדי, או שהוא לא סופר אותו בכלל.

פרק חמישי: "תבדקו באתר המבקר"

ב-3 בספטמבר שאל ישי כהן מכיכר השבת את לייטנר על ההאשמה, שכבר הסתובבה מצד המפלגות החרדיות, ש"קפלניסטים" מממנים אותו.

תשובתו של לייטנר רצה תחת הכותרת "קפלניסטים מממנים אותי? קונספירציות מטורללות!"

"כל התורמים הם אך ורק מקרב תורמי עולם התורה והישיבות כיום ומאנשי ימין."

הוא הוסיף שכל שקל מדווח לאתר מבקר המדינה, שכבר מראה, לדבריו, כמעט מיליון, והזמין את הציבור להסתכל.

שישה ימים אחר כך הראה האתר את שני המיליון של שלמה דברת.

שלושים ושלושה ימים אחר כך הוא הראה את המיליון של דניאל חוסידמן.

ב-18 באוקטובר, כששתי הרשומות גלויות לכל, פרסם בלעז ראיון עם הרב יצחק אדלרשטיין, מספר שש ברשימת המפלגה לכנסת. כשנשאל על הכסף, אמר, באנגלית: "המימון הוא מאה אחוז מתוך הקהילה החרדית." הוא הוסיף: "לא קיבלנו סנט אחד מג'ורג' סורוס", והודה שאינו יכול לערוב אישית לכל דולר שהגיע דרך אתר הקמפיין.

ב-21 באוקטובר, בקול ברמה, אמר זאת לייטנר בפעם השלישית: "רוב תומכי המפלגה ותורמיה הם חרדים ובוגרי עולם התורה."

במספר ראשים, אולי. בשקלים, ההפך. עשינו מה שלייטנר ביקש בספטמבר. בדקנו באתר.

בדקנו גם באתר המפלגה עצמה, ביום ראשון. בעמוד התרומות כתוב: "טרם נרשמו תרומות החייבות בפרסום." אתר המבקר, באותו יום, מראה שלושה מיליון שקלים בערבויות משני אנשים.

פרק שישי: "פסול מבחינה מוסרית"

אותו ראיון בבלעז הביא את דבריו של הרב יהושע פפר, יושב ראש ועד הרבנים של המפלגה, הגוף שלייטנר אומר שמפקח על תנועתו.

כשנשאל אם ריצה של מפלגה חדשה מסכנת שריפת קולות ימין אם לא תעבור את אחוז החסימה, הרב פפר השיב, לדבריו, "מהצד הרבני". הדברים נאמרו באנגלית:

"אנחנו לא הולכים לבזבז קולות. אנחנו חלק מהימין הישראלי. אנחנו אחראים לימין הישראלי. אנחנו לא הולכים לבזבז קולות. אני חושב שיהיה פסול מבחינה מוסרית לבזבז קולות."

כשנלחץ בשאלה מה תעשה המפלגה אם הסקרים יראו אותה מתחת לאחוז החסימה ימים לפני הבחירות, אמר שההחלטה "תתקבל כשיגיע הזמן". ועוד: "התקווה הגדולה שלנו היא להשיג ארבעה או חמישה מנדטים."

הראיון הזה פורסם ביום ראשון, 18 באוקטובר.

הזמן הגיע ביום רביעי.

עד אז ארבעה סקרים בעשרה ימים הציבו את המפלגה בין 0.2 ל-0.9 אחוז. ראש הממשלה הגיע לפתח תקווה בעצמו. הצעה נוסחה על ידי איש המשא ומתן של סמוטריץ' והועברה על ידי מנהל הקמפיין של הליכוד: פרויקטור למגזר החרדי, מאות מיליוני שקלים בתקציב, בתי ספר ממלכתיים חרדיים, שילוב בתעסוקה, כל המצע שהמפלגה אמרה שהיא רצה עליו, מוגש לה בלי מנדט אחד. מספר שש של לייטנר, אדלרשטיין, אמר באותו ראיון בבלעז שאם הסקרים יראו אותם מתחת לאחוז, "אנחנו הולכים על הכול".

וביום רביעי בשבע, בנווה אילן: "אנחנו רצים בכל הכוח קדימה."

אז אחד משני דברים נכון. או שהסמכות הרבנית של המפלגה פסקה שריצה מתחת לאחוז החסימה פסולה מבחינה מוסרית, והמועמד התעלם ממנה. או שהסמכות הרבנית מעולם לא פסקה, ו"ההחלטה תתקבל כשיגיע הזמן" פירושו שההחלטה תתקבל על ידי מישהו אחר.

כך או כך, הגוף שהמפלגה אומרת שמנהל אותה לא ניהל את ההחלטה היחידה שהייתה חשובה.

יש סיומת לשבוע של הרב פפר, והיא נוגעת לשם האחד שהוועדה שלו הייתה זקוקה לו יותר מכול. הרב פפר למד אצל הרב אשר וייס, בעל מנחת אשר, קרוב לעשור וישב בבית דינו. ב-21 באוקטובר, כשנשאל בכיכר FM אם הוא מתייעץ עם רבו בעניין המפלגה, ענה "נו קומנט" ואמר שאינו גורר רבנים שאינם רוצים להיות בפנים. למחרת, י"א במרחשוון, יצא מכתב מביתו של הרב וייס בחתימת בנו, הרב יוסף בנימין וייס, שנכתב לבקשת אביו ובשמו. הוא פותח: "היות כי שורבב שמו של אאמו"ר מרן שליט"א בענין תמיכה במפלגת 'הציבור החרדי'". הטענות, נאמר בו, אינן נכונות כלל, "ולא היו דברים מעולם", ועצם הפרסום השקרי "גרם לו צער וכאב רב, ובפרט שמעולם לא היה דרכו בכך". הוא מסתיים בברכה ל"שומעים לדעת תורה, מרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור שליט"א".

יושב ראש ועד הרבנים לא היה מוכן לומר היכן עומד רבו. בית רבו אמר זאת בכתב למחרת, במילה החריפה ביותר שיש באוצר המילים ההלכתי לשקר, והוסיף שהלחישה גרמה לו צער. כשהתבקשה להגיב, אמרה המפלגה לחרדים10: "אין תגובה."

זו ההוכחה הראשונה שמוטי לייטנר אינו זה שמחליט. השנייה הגיעה מתוך התנועה שלו עצמה, בטלוויזיה, למחרת.

פרק שביעי: "הוא כבול על ידי אותו בורד"

ישראל שוויבל הוא תושב בית שמש, בוגר ישיבת חברון ורואה חשבון שניהל את תקציב אגף החינוך החרדי בעיריית ירושלים, כיהן כגזבר עיריית ביתר עילית, וכיום עומד בראש מחלקה בהסתדרות הציונית העולמית. הוא אומר שהיה בין מקימי "דרך", הרשימה המקומית שהפכה את לייטנר למשנה לראש העיר ב-2024, וערוץ הכנסת הציג אותו כך; המנחה אמר שפגש את שוויבל לראשונה כשראיין את לייטנר בתחילת אותו קמפיין. הוא לא היה מועמד ברשימה, וכשחרדים10 הציגו את דבריו למפלגה, היא השיבה שהוא "לא קשור בשום צורה לסיעת 'דרך'" וכינתה אותו מאכער. אנחנו מציינים את ההכחשה. אנחנו מציינים גם את מה שתשובת המפלגה לא הכחישה.

ב-22 באוקטובר הוא ישב באולפן תוכנית "שחור לבן" בערוץ הכנסת ואמר שאינו יכול עוד לתמוך במפלגה.

המנחה שאל אם, אחרי בני גנץ, לייטנר עשוי להיות הבא שיודיע על פרישה. תשובתו של שוויבל, כפי ששודרה:

"לצערי, וזה מה שלמדתי בתהליך הזה... זה לא תלוי במוטי ליטנר. לא הוא מחליט מה שקובע במפלגה. במפלגה שמה יושבים בורד ותורמים, שככל שחולף הזמן, זה מאוד מאוד ברור שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות."

הוא המשיך:

"ברשימת הערבים שלו, אחד מהערבים הכי גדולים שלו, זה עם שבע ספרות ערבות. יהודי יקר בשם דניאל חוסידמן, שבראיון שלו בכלכליסט, גם לא לפני עשור או שתיים, אלא לפני ממש מספר חודשים, הוא אומר שהסכנה של המגזר החרדי יותר גדולה מהסכנה של איראן."

ואז המשפט שמסביר את נווה אילן:

"כולם חוזרים עם אותה תחושה ואותה תובנה: שמוטי מבין והוא רוצה, אבל הוא כבול על ידי אותו בורד, ועד שהבורד הזה לא ישתכנע או לא ישחרר אותו, זה לא יקרה. זה לא יקרה."

יהיה תוארו ב-2024 אשר יהיה, שוויבל אמר בשידור שביקש את רשותו של לייטנר לפני שניסה לתווך עסקה בשבועות האחרונים, שישב על ההצעות, ושהוא עדיין רוצה מתמטיקה ואנגלית בבתי הספר החרדיים. הוא נתן את הנימוקים שלו כחרדי עובד: הצבעת מחאה לרשימה שלא יכולה לעבור, בבחירות צמודות כאלה, היא בפועל הצבעה לגוש השני, והוא לא היה מוכן להפוך ל"פלג הירושלמי מהצד השני של המגזר", ששורף קולות כי הדברים לא הלכו כפי שרצה.

תגובת המפלגה כינתה אותו בשמות. היא לא אמרה שהוא לא ביקש את רשותו של לייטנר. היא לא אמרה שאין בורד. והיא לא אמרה מילה על הערב שהוא נקב בשמו. שבע ספרות, הוא אמר. הרשומה אומרת 1,000,000.00.

שני לילות אחר כך, במוצאי שבת, הגיע לאותה מסקנה הפאנל הטלוויזיוני היחיד בישראל שהיה הידידותי ביותר ללייטנר. "פטריוטים" של ערוץ 14 אירחה אותו יותר מפעם אחת. עכשיו הפאנל התהפך.

ידידיה מאיר, הפובליציסט החרדי, אמר שראש הממשלה בזבז את זמנו בפתח תקווה: "חבל להשקיע פה זמן בלייטנר, כי יש מאחוריו... למפלגות החרדיות יש את מועצת גדולי התורה של יהדות התורה, מועצת חכמי התורה. לו יש את מועצת הספונסרים שלו, אנשים שתורמים, שמים את הדבר הזה, והם לא יתנו לו לפרוש. בשבילם, שגוש הימין ייפול זה לא רק שלא איום עליהם, זה עוד מטרה שאפשר להשיג על הדרך." ואז: אחרי הבחירות, אמר, צריך לדבר על מבצע ההשפעה שקרנות שמאל מנהלות על החרדים העובדים, בניסיון למשוך אותם שמאלה בכסף.

ינון מגל הוסיף פרט מביתו שלו: לייטנר, אמר, התחייב בפניו פעמיים, באולפן ובביתו, שהוא ואנשיו לא יפגעו בגוש. "הוא ואנשיו ישבו בסלון שלי והבטיחו לי שלא יפגעו בגוש."

אדם מתוך המחנה שלו ביום חמישי, הקול החרדי המוביל בערוץ של הימין במוצאי שבת, והשניים לא דיברו זה עם זה. שניהם נקבו באותו דבר כמה שמנהל את המפלגה הזו, וזה לא היה לייטנר וזה לא היה רבנים.

תשובתו של לייטנר הגיעה ביום ראשון בבוקר בקול חי. הרעיון שתורמים מניעים את החלטותיו הוא "קשקוש מקושקש, הבל הבלים"; "לא מעניין אותי אפילו מה הם חושבים"; ההחלטה להישאר הייתה "אך ורק שלי". באותו ראיון הוא נקב במספר שנים עשר המיליון. אדם שלא מעניין אותו מה התורמים שלו חושבים, בבוקר שבו הוא מספר למדינה שהם נתנו לו שנים עשר מיליון שקלים, הוא או חופשי מאוד או זהיר מאוד במה שהוא אומר ברדיו.

פרק שמיני: הנושא שהיה צריך למצוא

למה שאנשים שרוצים להחליף את הממשלה ישימו כסף מאחורי מפלגה חרדית בכלל?

כי הבחירות האלה נבנו על נושא אחד, והנושא היה זקוק לפנים חרדיות.

עשרים החטופים החיים האחרונים חזרו הביתה ב-13 באוקטובר 2025. גופתו של החטוף האחרון, רן גבילי, הושבה ב-26 בינואר 2026. במשך שנתיים היה למדינה נושא אחד. כשהנושא הזה נגמר, אחר היה צריך לתפוס את מקומו, ובתוך חמישה שבועות זה קרה.

ב-19 בנובמבר 2025 נתן בג"ץ למדינה 45 יום לגבש מדיניות אכיפה נגד השתמטות חרדים מגיוס, כולל סנקציות כלכליות והעמדה לדין פלילי. ב-26 באפריל 2026 הורו חמישה שופטים להתנות דיור מסובסד, מעונות, צהרונים, הנחות בתחבורה ובארנונה במעמד הגיוס, ולנהל הליכים פליליים "בהקדם האפשרי". ב-14 ביולי העבירה הכנסת חוק שהקפיא מעצרים של בני ישיבות; למחרת הקפיא השופט גרוסקופף את החוק. ב-3 בספטמבר ביטלו אותו תשעה שופטים. ב-6 באוקטובר דיווח משרד היועצת המשפטית לממשלה שצה"ל הודה שלא ביצע אכיפה יזומה בתקופה האחרונה.

האופוזיציה ראתה את הנושא שלה. ב-14 באוגוסט התחייבו מנהיגיה שלא לשבת בממשלה עם המפלגות החרדיות. ב-29 בספטמבר, בירושלים, הגדיר גדי איזנקוט את הבחירות כבחירה "בין ממשלת השתמטות לממשלה ציונית של גיוס". נפתלי בנט, באותו יום: "בממשלה הזו הגיבורים הם המשתמטים, לא הלוחמים. זה בדיוק מה שהבחירות האלה עליהן." אביגדור ליברמן כינה את המשתמטים "השותפים של נתניהו".

בנט צדק. זה בדיוק מה שהבחירות האלה עליהן. והנה החלק שהקמפיין משמיט.

צה"ל שלח כ-79,000 צווי גיוס לגברים חרדים מאז 2024. כ-2,100 התגייסו. המחסור של הצבא הוא כ-12,000 חיילים, 7,000 מהם לוחמים. מאגר הגברים החרדים בגיל גיוס מוערך ב-70,000 עד 90,000. ראש אגף כוח האדם של הצבא עצמו, תא"ל שי טייב, אמר לכנסת שצה"ל יכול לקלוט 4,800 מתגייסים חרדים ב-2025 ו-5,700 ב-2026.

חמשת אלפים ושבע מאות מתוך שמונים אלף. לפי דברי הצבא עצמו, הוא לא יכול לקלוט יותר משבריר, והשבריר לא יסגור את הפער.

בצלאל סמוטריץ', לא חבר של המפלגות החרדיות השנה, אמר זאת פעמיים. ב-21 ביולי בכנס קטיף: "אין שקר גדול יותר מלומר שהנטל על המשרתים תלוי בגיוס החרדים." ב-13 באוקטובר, באירוע בחירות: הטענה שהחיילים מתמודדים עם נטל כבד בגלל שהחרדים לא משרתים "היא שקר מוחלט".

הכאב של המילואימניקים בסבב הרביעי והחמישי אמיתי, ואף חרדי שמתייחס לתורה ברצינות לא מבטל אותו. אבל הסיפור שהחרדים ישבו בצד במלחמה אינו אמיתי. בתוך שבועיים מ-7 באוקטובר הודיע דובר צה"ל שיותר מ-2,000 חרדים ביקשו להתנדב, ועד 23 באוקטובר ספר אגף כוח האדם 3,000 שפנו ו-2,100 שכבר מילאו את הטפסים. עד סוף פברואר הגיע מספר הגברים החרדים שנכנסו ללשכות הגיוס מיוזמתם וביקשו להתגייס לכ-4,000. הצבא מצא 880 מהם כשירים וקלט 600. 3,120 האחרים נשלחו הביתה, רובם, כך אמר צה"ל לכנסת, מסיבות רפואיות. אלה נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מתוך נתוני הצבא עצמו. אלפים נוספים העבירו את המלחמה בזק"א ובאיחוד הצלה, בבסיסים בבישול לחיילים, ובאוהלי הישיבות, שם אמרו להם ראשי הישיבות שבמלחמה תשובתו של עולם התורה היא יותר תורה, לא פחות. העולם החרדי לא הסתתר מ-7 באוקטובר. הוא התייצב, וברובו נדחה.

ולכן, לפי המספרים של הצבא עצמו, גיוס חרדים אינו פתרון לבעיית כוח האדם של הצבא. כטריז לפיצול גוש הימין, הוא היעיל ביותר שנמצא אי פעם.

וזו הסיבה שהוא היה זקוק לפנים חרדיות. אופוזיציה שאומרת "לא נשב עם החרדים" לא לוקחת כלום מהימין; הקולות האלה מעולם לא היו זמינים לה. אבל מפלגה שאומרת "אנחנו החרדים האמיתיים, האחראים", ששמה כובע שחור על הסיסמה "הפעם, לוקחים אחריות" ומנהלת קמפיין ביישובי הציונות הדתית על מתמטיקה, אנגלית ושירות צבאי, יכולה להגיע לאנשים שהאופוזיציה לא יכולה: המשפחה החרדית העייפה, המילואימניק הדתי לאומי הכועס, מצביע בן גביר לשעבר שרוצה לשלוח מסר. היא לא צריכה לנצח אותם. היא צריכה למשוך כמה עשרות אלפים מהם מש"ס, מיהדות התורה, מסמוטריץ' ומבן גביר, ואז לא לעבור.

מילה לאחינו הדתיים הלאומיים

צריך לומר כאן משהו לקוראים שהקמפיין הזה נבנה כדי להגיע אליהם.

חלק גדול מהמאמץ של הציבור החרדי הלך ליישובים שלכם. אלון שבות. צור הדסה. אפרת. תקוע. נווה דניאל. מטה הקמפיין שלה לקהילה שלכם נוהל על ידי אחד משלכם. המועמדת שלה, ד"ר נחומי יפה, דיברה באולמות שלכם. המסר נבנה בשבילכם: הנה חרדים שמבינים, שרוצים לשרת, שרוצים לעבוד, שלא כמו האחרים.

אנחנו לא כמוכם בכמה דברים. אנחנו חולקים עליכם על המדינה, על הצבא, על מה שהתורה דורשת מהדור הזה. אמרנו זאת באתר הזה פעמים רבות, ונאמר שוב. אבל מעולם לא פקפקנו באהבתכם לארץ ישראל, שהיא אהבה שהתורה מצווה עליה, ומעולם לא פקפקנו במחיר שמשפחותיכם שילמו. אנחנו כותבים זאת כשהאהבה הזו לנגד עינינו.

אז הסתכלו מה מוכרים לכם. מפלגה ששני התומכים הגדולים שלה הם אדם שמקווה שהממשלה תיפול ורוצה שליברמן יחליף אותה, ואדם שהוביל את המאבק נגד הרפורמה המשפטית שבה תמכתם. מפלגה שעומדת על 0.2 אחוז, שלא יכולה להיכנס לכנסת ויכולה רק לקחת מנדטים מהגוש שבו ישבתם, לצד המפלגות החרדיות, בכל ממשלת ימין במשך ארבעים שנה.

אתם נבחרתם כי אכפת לכם מהגיוס יותר מכל אחד אחר, וכי אתם הציבור הימני הגדול היחיד שפנים חרדיות שאומרות דברים חרדיים עשויות להזיז. האנשים ששילמו על הפנים האלה אמרו לכלכליסט מה הם חושבים על הכיפות של ילדיכם.

ואחד משלכם כבר ענה להם. הרב אביגדור נבנצל, שלימד את בניכם בנתיב אריה ובישיבת הכותל במשך עשרות שנים, כתב השבוע, בכתב ידו, שחס ושלום להצביע למפלגות שגדולי הדור אינם תומכים בהן. מכתבו מובא בסוף המאמר הזה. הוא לא כתב אותו לבני ברק. הוא כתב אותו לכם.

פרק תשיעי: לוח השנה

ב-28 באפריל פרסם אתר החדשות החרדי JDN ידיעה שלפיה עמותה שמאלית ממומנת היטב מכינה שלושה מהלכים לבחירות: לגבות מפלגה שמכוונת ל"חרדים חדשים" ושמעולם לא נועדה לעבור את אחוז החסימה, רק לבזבז כמה אלפי קולות; לדחוף הצבעת מחאה על ידי תקיפת המפלגות החרדיות על הגיוס; ולהוריד את שיעור ההצבעה החרדי על ידי הדגשת הסנקציות והמעצרים עד שאנשים יישארו בבית. JDN לא נקב בשמות ולא הציג מסמך. הראיה היחידה שלו הייתה דיווח בערוץ 14 על כרזות שמאל בבתי כנסת חרדיים. האשמה בלי שם היא האשמה, וכך בלבד אנו קוראים לה.

אבל שמרו את התאריך, ואז הסתכלו על לוח השנה.

4 ביוני: מפלגה חדשה מתפרסמת להתנגדויות אצל רשם המפלגות, "למען אחיי מפלגת כלל ישראל", עם כתובת בבני ברק ועשרה מייסדים, כולם מבית שמש.

19 ביולי: מותג מופיע, מושלם. שם, לוגו צהוב ושחור, שלטי חוצות, אתר, ויותר משני מיליון שקלים שכבר הוצאו, לפי מעריב באותו יום. המסר הוא שזו לא מפלגה, רק קמפיין לחץ למקומות ברשימות יהדות התורה וש"ס: "אין מפלגה חרדית בלי הציבור החרדי."

4 באוגוסט: לייטנר שולח לדרעי, לגפני ולגולדקנופף אולטימטום. מקומות ברשימות שלכם עד יום שישי, או שאנחנו רצים לבד. המפלגה שמאיימת רשומה כבר חודשיים.

5 באוגוסט: חדשות כאן מדווחות ששני מקורבים של איזנקוט, רונן מנליס ורונן אביאני, סייעו בהקמת מערך האסטרטגיה של המפלגה בשלביה הראשונים, ושענבר הרוש גיטי, מועמדת של ישר, בקשר עם אנשיה ותורמיה. המפלגה מכנה את הדיווח "דיבה חמורה". אביאני מכנה אותו "אוסף של טענות שגויות". שלושה שבועות קודם לכן אמרה הרוש גיטי לבבלי שהמפלגה רשומה ושאנשיה הם "חרדים ממלכתיים". אנחנו מדפיסים את הדיווח ואת ההכחשות יחד, ושם אנחנו משאירים זאת.

9 בספטמבר: דברת. 6 באוקטובר: חוסידמן.

אף אחד לא צריך לחבר את התאריכים האלה. צריך רק לסדר אותם בשורה.

פרק עשירי: מה פירוש "קפלניסטים"

כשהמפלגות החרדיות כינו באוגוסט את תומכיו של לייטנר "קפלניסטים", הוא ביטל זאת כקונספירציה מטורללת. המילה ראויה להגדרה, כי היא מתארת שיטה, לא חברות.

בפברואר 2025 פרסם מקור ראשון תחקיר על הכסף שמאחורי מחאות 2023, שנבנה על דיווחים לרשם העמותות. "כחול לבן עתיד", בניהולם של אורני פטרושקה, גלעד שר ועמי איילון, גלגלה כ-160 מיליון שקלים באותה שנה, 120 מיליון מהם נגד הרפורמה המשפטית. ועדת היגוי של ארבעה, שקמה ברסלר, אילן שילוח, דן חלוץ ופטרושקה, הוקמה ב-14 בדצמבר 2022, לפני ההפגנה הראשונה. יותר מ-83 מיליון הגיעו מקרנות זרות. הכסף מימן את אחים לנשק, שגדל לכ-300 אנשי צוות, ואת שאר מה שהמדינה ראתה כהתקוממות ספונטנית של דגלים ותופים.

זו לא שערורייה. כך נבנים קמפיינים גדולים, בכל צד. הנקודה היא הצורה: פנים שנראות עממיות, קומץ תורמים גדולים מאוד מאחוריהן, אנשי מקצוע שמוכחשים כשנוקבים בשמם, ונושא רגשי אחד שנבחר לפי האנשים שהוא יזיז ולא לפי הבעיה שהוא יפתור.

אין לנו מסמך שקושר את כחול לבן עתיד, את אחים לנשק או מישהו מוועדת ההיגוי ההיא להציבור החרדי, ואיננו טוענים שיש. דברת היה מתנגד ציבורי של הרפורמה; שום דבר לא ממקם אותו בתוך הארגונים האלה. מה שיש לנו הוא רשומה במאגר, ראיון במגזין, ושני עדים בטלוויזיה שאומרים שבורד ותורמים מחליטים. זה מספיק כדי לזהות את הצורה. זה לא מספיק כדי לנקוב בשמות האדריכלים, ולא נעשה זאת.

פרק אחד עשר: האיש על הבמה

מוטי לייטנר בן 33. הוא נולד בירושלים עם אח תאום, גדל בביתר עילית בחסידות רחמסטריווקא, למד בחיידר של צאנז, בישיבות שערי תורה וחיי משה, ואחר כך בכולל. הוא הוכשר כמורה לעברית ועבר לתוכנה, כדבריו, "מסיבות כלכליות". הוא נשוי ואב לארבעה. בסביבות 2021 עבר לרמת בית שמש ד'.

כל זה ראוי לכבוד. הוא יהודי חרדי שלמד, התחתן, הביא ילדים, ויצא לעבוד כדי לפרנס אותם. יש עשרות אלפים כמוהו, והאתר הזה הגן עליהם מפני כל מי שקורא להם פחות חרדים כי הם עובדים.

ב-2024 הקים רשימה מקומית, "דרך", "תושבים למען התושבים", וזכה בשני מושבים במועצת העיר בית שמש. בסיבוב השני לראשות העיר תמך בשמואל גרינברג מדגל התורה, וזכה בתואר משנה לראש העיר ובתיקי הביטחון, הקהילות הצעירות והספורט החרדי. באוגוסט 2024 אמר לעיתונות המקומית שאין לו שאיפות ארציות, וציטט את המשנה: "במקום שאין איש, השתדל להיות איש." באותה שנה אמר שדרך לעולם לא תקים מועצת רבנים, ולעולם לא תריץ נשים, כי "איננו באים לחנך את הציבור".

שנתיים אחר כך הוא עומד בראש רשימה לכנסת, אומר שתנועתו פועלת תחת ועד רבנים מפקח, מציב שתי נשים במקומות שלוש וארבע, ומנהל קמפיין ארצי נגד המפלגה שהפכה אותו למשנה לראש העיר, עם שלושה מיליון שקלים משני תורמים חילונים.

אנשים משתנים, ופוליטיקאים משתנים מהר יותר. ההיפוכים אינם חטאים. אבל בכל פעם שהעמדה זזה, היא זזה לכיוון מה שקמפיין היה זקוק לו, לא לכיוון משהו שמוטי לייטנר אמר שהוא מאמין בו.

ואז הגיע השבוע של 15 באוקטובר.

הלחץ של הליכוד החל ביום חמישי. ביום ראשון דיווח עמית סגל על מגעים. ביום שני בבוקר דחה לייטנר את ההצעות הראשונות; ביום שני בערב הגיע אליו צביקה ברוט, מנהל הקמפיין של הליכוד, עם מתווה שניסח עומר רחמים, איש סמוטריץ': פרויקטור למגזר החרדי, מאות מיליוני שקלים, בתי ספר ממלכתיים חרדיים, שילוב בתעסוקה. כל מה שהמפלגה אמרה שהיא רוצה. לייטנר ביקש ערבויות שש"ס ויהדות התורה לא יחבלו בכך, והתחייבות שלהן לתלמודי תורה עם מתמטיקה ואנגלית ולהסדר גיוס. הוא אמר שחשש שזה ייראה כמו "ג'וב לחבר".

אחרי חצות ביום שלישי הגיע ראש הממשלה בעצמו, לפתח תקווה. נדונה מסיבת עיתונאים משותפת. לייטנר אמר אחר כך ש"לא ניתן להסתפק בהבטחות מצד ראש הממשלה".

ביום רביעי אחר הצהריים דיווח ynet שהוא "שוקל ברצינות" פרישה. הצהרה נקבעה לשבע בנווה אילן.

שבוע לפני אותה פגישה כתב האתר הזה שלייטנר לא יקבל שום עסקה, כי הפרויקט מעולם לא עסק בייצוג חרדי בכנסת; הוא עסק במשיכת קולות, ואדם שלקח מיליונים מאנשים עם המטרה הזו אינו חופשי לעצור.

בשבע הוא קם ואמר שהוא רץ בכל הכוח קדימה.

ובקול ברמה, באותו יום, אמר את המשפט שמסגיר הכול: "אני חושש שאנחנו עלולים לא לעבור הפעם."

הוצע לו, בלי מנדט אחד, סדר היום שהוא אומר שהוא רץ עליו, והוא דחה אותו בידיעה שכנראה לא יעבור. "הוא כבול על ידי אותו בורד" של שוויבל הוא ההסבר היחיד ברשומות שמתיישב עם זה.

איננו חושבים שמוטי לייטנר ציניקן. אנחנו חושבים שהוא אדם כן שרצה משהו אמיתי בשביל חרדים עובדים, שנמצא על ידי אנשים עם הרבה מאוד כסף ומטרה אחרת, ושלמד איפשהו בין ספטמבר לאוקטובר שהכסף הגיע עם בורד, והבורד לא משחרר.

יאיר נתניהו כתב שללייטנר לא אכפת. זה גרוע מזה. אכפת לו, והוא לא יכול לפעול לפי זה.

מה שהוא כן יכול לעשות, בימים האחרונים, הוא לדבר, ומה שאמר במוצאי שבת בפתח תקווה, כפי שדווח בוואלה, ראוי לתיעוד. על נבחרי הציבור החרדי: "הנבחרים שלנו לא כשירים, הם תינוקות שנשבו." על העולם החרדי: "יש אצלנו עז א-דין אל-קסאם." בהקלטה שדלפה באותו סוף שבוע, על ח"כ יעקב אשר מדגל התורה: "כנראה ממומן, כנראה קפלניסט." האיש ששני תומכיו הגדולים הם מנהיג המאבק נגד הרפורמה ומממן של הלל, מכנה ח"כ מדגל התורה קפלניסט, בשבוע שבו אתר המבקר נחשף.

פרק שנים עשר: לאן נסע האוטובוס

קמפיין מספר לך למי הוא מיועד לפי המקומות שאליהם הוא הולך.

לקמפיין של הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי היה מטה משלו, בניהולו של עדיאל בר שלום. המועמדת שלה, ד"ר נחומי יפה, חוקרת מאוניברסיטת תל אביב, שובצה לאלון שבות, לצור הדסה ולגני מודיעין בשבוע של 12 באוקטובר. המפלגה עצמה פרסמה ברשתות החברתיות שלה אירועים בתל אביב, ברעננה, באפרת, בתקוע, בנווה דניאל ובבנימינה. המטה שלה לימים האחרונים היה מלון בנווה אילן. חוג הבית שלה ב-24 באוקטובר היה בפתח תקווה. הכנס המרכזי שלה היה בבנייני האומה בירושלים, שם ציין אחר כך ח"כ מאיר פרוש שראה מעט אנשים מאגודה או מדגל, ושהקהל נראה לו כמו מצביעי בן גביר לשעבר.

בערים החרדיות היו שלטי חוצות.

במוצאי שבת, יומיים לפני ההצבעה, התקיים כינוס הסיום של המפלגה בפתח תקווה, בחדר שוואלה תיאר כמלא ברובו גברים דתיים לאומיים. לייטנר אמר שהמיקוד מכוון: שניים או שלושה מנדטים חרדיים לא מספיקים, והמפלגה פונה בכוונה לקולות הציונות הדתית. זה התיאור שלו לקמפיין שלו, בשבוע האחרון, במילים שלו.

מתוך כתריסר מקומות שאליהם הלך הקמפיין הזה, החרדיים שבהם היו בית שמש ושלטי החוצות. מפלגה בשם "הציבור החרדי", שבוועד הרבנים שלה אין אף מוסד חרדי מרכזי, כפי שתיעדנו ביום חמישי, ניהלה את הקמפיין שלה דרך גוש עציון והשרון. יש סוג אחד של קול במקומות האלה, והוא לא חרדי. הוא ימני. הקמפיין הלך למקום שבו אפשר למצוא את הקולות שהוא היה צריך להסיר.

פרק שלושה עשר: האנשים שהאמינו

החלק הקשה ביותר הוא זה שהאתר הזה הכי דואג לו. רוב האנשים במפלגה הזו אינם רמאים. הם המטרה.

האב ברמת בית שמש ד' שרוצה שבנו ילמד מתמטיקה וייצא לעבוד בלי שיקראו לו נושר. הזוג הצעיר שישב בחוג בית כי מישהו סוף סוף דיבר על שכר דירה. המאות שמילאו את בנייני האומה. אמרו להם שבפעם הראשונה יהיה לחרדים העובדים קול משלהם, שהמפלגות הישנות לקחו אותם כמובן מאליו, שהפעם הם ייקחו אחריות. חלק מזה נכון. חרדים עובדים נושאים בנטל שהמפלגות איטיות לטפל בו, והאתר הזה אמר זאת וימשיך לומר.

אבל הסתכלו מי אמר להם.

הכסף, כפי שהראה המאמר הזה, הגיע ברובו מחוץ למחנה. כך גם המבצע. הדיווח הראשון על מי שבנה את האסטרטגיה של המפלגה, באוגוסט, נקב בשמות שני יועצים של גדי איזנקוט; המפלגה הכחישה ומעולם לא אמרה מי כן. לקמפיין ביישובי הציונות הדתית היה מטה משלו תחת מנהל דתי לאומי. המותג עצמו, השם, הצהוב והשחור, הסיסמה, האתר, הגיע מוגמר ב-19 ביולי עם שני מיליון שקלים שכבר הוצאו, ובשלושה חודשים המפלגה לא אמרה מי עיצב אותו. מפלגה חרדית שאינה יכולה לנקוב בשם של חרדי אחד שבנה את הקמפיין שלה היא קמפיין שנבנה בשביל חרדים, לא על ידם. אנחנו עדיין מתחקרים מי כן בנה אותו, ואת הכסף שבא בעקבותיו. מה שמצאנו עד כה נמצא במאמר הזה. מה שנמצא בהמשך יתפרסם, ואיננו מצפים שהתמונה תשתפר.

ואז הסתכלו על ועד הרבנים שהיה אמור להכשיר את זה. בחנו את כל עשרת השמות ביום חמישי. אף אחד מהם אינו עומד בראש ישיבה, קהילה או בית דין חרדיים מרכזיים. שניים הם רבנים של בתי כנסת שמגדירים את עצמם ציונות דתית או מודרן אורתודוקס. שניים הם אישי ציבור אמריקאים, אחד מהם מועמד ברשימה. שלושה עובדים במסגרות הסדר ושילוב שנבנו כחלופה למרכז החרדי. אחד הוא רבה של כפר שמריהו. אחד לא ניתן לאיתור. והיושב ראש מקבל משכורת מקרן אמריקאית כדי לשנות את הקהילה החרדית, ולא היה מוכן לומר אם רבו שלו תומך בו, עד שבית רבו ענה במקומו. זה הגוף שעל מצביע חרדי נאמר להישען.

ולכן אף אחד לא צריך להתבייש בכך שהאמין. זה היה מבצע מקצועי, שנבנה על ידי אנשי מקצוע, מומן בשלושה מיליון שקלים לפחות, וכוון בדיוק אל האנשים שהכי עייפים מכך שלוקחים אותם כמובן מאליו. ליפול בפח שלו אינו פגם באופי. זה מה שהמבצע נועד לעשות.

אבל יש דבר אחד שאי אפשר לתרץ באיכות ההטעיה, כי הוא מעולם לא הוסתר, וכי הוא הדבר שעושה חרדי לחרדי. הגדולים דיברו. הרב לנדו, הרב הירש, הרב פינקל, הרב נבנצל, האדמו"רים מבעלזא ומגור, ראשי ישיבת לייקווד, בשמם, בפומבי, בכתב, באותו שבוע. אף אחד ששמע אותם לא יכול לומר שלא ידע. יהודי חרדי יכול לטעות לגבי תורם. הוא יכול לטעות לגבי אסטרטג. הוא יכול לטעות לגבי לוגו. הדבר היחיד שהוא לא יכול לעשות ולהישאר מה שהוא, הוא לשמוע את גדולי הדור אומרים לו היכן לעמוד ולעמוד במקום אחר כי שלט חוצות ביקש ממנו. זו לא מחלוקת על מדיניות. הרב לנדו אמר מה זה: מי שיעשה את זה יאבד את הזהות שלו.

כתבנו השבוע על האידיוטים השימושיים של הציבור החרדי, וכמה קוראים קיבלו את הביטוי כעלבון. הוא לא כזה. זה מונח עם משמעות מוגדרת. אידיוט שימושי אינו אדם טיפש. הוא אדם כן שהכנות שלו מנוצלת על ידי מישהו אחר למטרה שלעולם לא היה מסכים לה אילו ראה אותה. המונח מתאר את היחס, לא את האדם. האנשים שמילאו את האולמות בשביל המפלגה הזו אינם אידיוטים. הם שימושיים, לאנשים שאמרו לכלכליסט מה הם חושבים עליהם, וזו כל הטרגדיה של המילה. אין בושה בכך שנוצלת על ידי אנשי מקצוע עם שנים עשר מיליון שקלים, לפי הספירה שלהם. הבושה תהיה להישאר עכשיו, כשהרשומות גלויות והגדולים דיברו, כי מנקודה זו ואילך, אף אחד לא מנוצל. הוא בוחר.

אחרית דבר: ליל חמישי, גבעת סלבודקה

בליל חמישי הגיעו רבני כרמיאל לביתו של הרב דב לנדו, ראש ישיבת סלבודקה והדמות הבכירה בעולם התורה הליטאי, על הגבעה מעל בני ברק. מישהו צילם בטלפון.

הוא דיבר על החובה להצביע ג'. ואז פנה לרשימות החדשות.

"יש כאלו שהם אומרים רשימות אחרות חרדיות, הם רק מזיקים. אוי להם, אוי להם, אני אומר. מפני שהם רק מזיקים, הם לא יקבלו כלום, הם רק יזיקו. ובטוח שהם שכירים של השמאל."

"יהודי חרדי לא יכול לעשות את זה, גם אם הם מניחים תפילין, אבל הם לא חרדים."

הוא עצר, והוסיף: "אני אומר מילים חריפות, אולי הייתי צריך להגיד יותר חריף."

באותו לילה, בבית המדרש של בויאן בירושלים, כשלצדו הרב משה הלל הירש וחברי מועצת גדולי התורה ואלפים באולם, כינה את המפלגות החדשות "מפלגות מחוץ למחנה", ואמר על טענותיהן: "שקר שקר ושקר."

וביום שישי הוא לקח עט. המכתב, שדווח לראשונה בלכתחילה והובא בישראל היום ובכיכר השבת במוצאי שבת, ממוען לרב יוסף בן ארזה, מחבר "יוסף דעת" ואחד מעשרת השמות בוועד הרבנים של המפלגה. בכתב ידו של הרב לנדו: "בני סיפר לי את הדברים שלכם שהם שטות גדולה אם לא רשעות גדולה." "ואני אלחם נגדכם בכל הכחות שיש לי ושאין לי, כי אתם מזיקים גדולים ליהדות החרדית." "מעשיכם הם כאכילת חלב ביום הכיפורים וחמץ בליל הסדר." ואז, שלוש מילים: "חזרו, חזרו בכם."

גדול הדור כתב בכתב ידו לחבר בוועד הרבנים של המפלגה עצמה ואמר לו לחזור בו. נכון לכתיבת שורות אלה, הרב בן ארזה לא חזר בו.

לרב לנדו לא היה מאגר פתוח מולו. הוא לא קרא כלכליסט ולא צפה בערוץ הכנסת. הוא בן 97, והוא צופה בתנועות כמו זו מאז לפני שהוריו של מוטי לייטנר נולדו. הוא הסתכל על הצורה שלה וקרא לה בשמה.

הוא לא היה לבד באותו שבוע. שלושה מכתבים נוספים הגיעו, והם ראויים לקריאה בגלל מי שחתם עליהם ובגלל מי שאליהם נכתבו.

מישיבת מיר ירושלים, הישיבה הגדולה בעולם, כתב הרב אליעזר יהודה פינקל לתלמידיו שהשעה היא שעת שמד לתורה, שהממשלה חותכת בבשר החי בגזירותיה, "ובעיקר בפיתוייה הערמומיים", ושמי שתומך במפלגות שאינן נוהגות על פי הדרכת החכמים נכלל בין מחטיאי הרבים. יושב ראש ועד הרבנים של המפלגה נשאל אם מסגרות ההסדר ומסלולי השילוב שבקורות החיים של חברי ועדתו הן התשובה. ראש ישיבת מיר קרא להן הפיתויים.

מהעיר העתיקה, הרב אביגדור נבנצל, בן 91, רב הרובע היהודי, חברותא של הרב שלמה זלמן אויערבך במשך ארבעים שנה, ובמשך עשרות שנים ראש ישיבה בנתיב אריה ומגיד שיעור בישיבת הכותל, ישיבות הדגל של עולם הציונות הדתית, כתב בכתב ידו ל"כל החרדים לדבר ה'" להצביע אך ורק ג', ושחס ושלום להצביע למפלגות שאינן נתמכות על ידי גדולי הדור, כפי שהורו מרן הגאון הרב דב לנדו ומרן הגאון הרב משה הלל הירש. הוא סיים בהתחייבות שכל המסייעים והתומכים יהיה חלקם עמו בעולם הזה ובעולם הבא. המפלגה בנתה את הקמפיין שלה ביישובים שבהם גרים תלמידיו. רבם אמר להם היכן לעמוד.

ובאנגלית, על עמוד אחד שכותרתו "קריאה לכלל ישראל לקראת הבחירות הקרובות", בחתימת הרב משה הלל הירש, הרב פינקל, הרב יהושע אייכנשטיין, הרב אברהם גורביץ, הרב ירוחם אלשין, הרב יצחק סורוצקין, הרב אליהו ברודנא, הרב ישראל פרלוב, הרב יהושע פרלוב והרב יצחק שמואל הלוי ברקוביץ: "כל קול מוסיף כוח למי שמייצגים אותנו בנאמנות, בהדרכת גדולי ישראל. כל קול שנשאר בבית מחליש אותנו, ולמעשה מחזק את השמאל." מספר שש של המפלגה אמר לבלעז שאחרי שני מנדטים של חרדים עובדים, השאר יגיעו "ממצביעים אנגלוסקסים". ראשי הישיבות של העולם האנגלוסקסי, ובהם ראשי ישיבת לייקווד, כתבו למצביעים האלה בשפתם.

ארבעה מכתבים בשבוע אחד, עם הוראה אחת. אנחנו הקדשנו שבעת אלפים מילים כדי להגיע לאותו מקום בדרך השנייה, דרך הדיווחים והתאריכים והמילים של האנשים המעורבים. ראשי הישיבות והמסמכים אומרים אותו דבר.

פיסת היסטוריה אחת, לסיום, והיסטוריה בלבד. ב-1960 נכנסו פועלי אגודת ישראל לממשלת בן גוריון בניגוד להכרעת המועצת. בתוך דור היא נעלמה, והאנשים שהנהיגו אותה זכורים, כשהם זכורים, בשל כך. איש אינו מנבא דבר על איש. הרשומה של מה שקורה למפלגה חרדית שיוצאת מחוץ למחנה כבר כתובה, והיא קצרה.

ביום שלישי הקלפיות נסגרות. התורמים יהיו אחרי שהוציאו את כספם, האסטרטגים ישלחו את ההודעה האחרונה שלהם, והבורד ישחרר את המועמד, כי לא יישאר דבר להחזיק אותו בשבילו. החרדים העובדים שהאמינו עדיין יהיו שם ביום רביעי בבוקר עם אותן בעיות, ואיש לא יהיה חייב להם דבר.

אלא אם כן הם לא יהיו שם, כי עשו משהו אחר ביום שלישי.

מה לעשות ביום שלישי

אם קראתם עד כאן ותכננתם להצביע להציבור החרדי, אנחנו לא הולכים להגיד לכם שהייתם טיפשים. לא הייתם. רציתם משהו אמיתי בשביל הילדים שלכם, ומישהו עם שנים עשר מיליון שקלים ומעצב טוב אמר לכם שזו הדרך להשיג את זה. לרצות חיים טובים יותר למשפחה אינו חטא. להאמין לאיש מקצוע אינו חטא.

אבל עכשיו ראיתם את הרשומות. ראיתם מי שילם, ומה הוא אמר על הכיפות של ילדיכם. ראיתם את יושב ראש ועד הרבנים אומר שבזבוז קולות פסול מבחינה מוסרית ואז צופה במפלגה מבזבזת אותם. ראיתם את בית הרב אומר להד"ם. ראיתם אדם שעזר לבנות את התנועה אומר שהמועמד לא יכול לעזוב גם אם הוא רוצה. וראיתם את גדולי הדור, בשמותיהם ובפניהם ובכתב ידם, אומרים לכם היכן לעמוד.

ולכן השאלה כבר אינה אם הוטעיתם. השאלה היא מה תעשו עכשיו, כשכבר לא.

הרב לנדו כתב שלוש מילים לאחד מעשרת הרבנים שבמכתב המפלגה: חזרו, חזרו בכם. הוא לא כתב אותן בכעס. הוא כתב אותן כי לחזור אפשר, וכי יהודי שחוזר בו אינו נגרע בכך. הוא כל העניין. התורה ניתנה לאנשים שחוזרים בתשובה. הקלפיות פתוחות ביום שלישי משבע בבוקר עד עשר בלילה, ואף אחד בקלפי לא ישאל מה חשבתם בשבוע שעבר.

הנה מה שעושים. לוקחים תעודת זהות. לוקחים את האישה, את האח, את השכן, את החברותא, את החבר שישב לידכם בחוג הבית. הולכים לקלפי. אם הרב שלכם והקהילה שלכם הולכים אחרי מועצת גדולי התורה, שמים ג' במעטפה. אם הם הולכים אחרי מועצת חכמי התורה, שמים שס. אחד מהשניים. שניהם עומדים תחת הגדולים, שניהם בגוש, ואף אחד מהם לא יושלך לפח.

ואז עושים את הדבר שהמפלגה הזו הבטיחה לכם ולעולם לא יכלה לספק. לוקחים את הטענות האמיתיות, בתי הספר, שכר הדירה, העבודה, היחס לחרדי שמתפרנס, ומביאים אותן פנימה, למפלגות שהגדולים עומדים מאחוריהן, שם אפשר באמת להילחם עליהן על ידי אנשים שיהיו בכנסת ביום רביעי. הציבור החרדי לא יהיה שם. אתם יכולים להיות.

לא כי שלט חוצות ביקש מכם. כי הגדולים ביקשו, במכתבים שכל אחד יכול לקרוא, על חתימות שאיש אינו יכול להכחיש.

הרב לנדו אמר שהיה צריך לדבר חריף יותר.

ניסינו. עכשיו לכו להצביע.

מקורות

כסף ותורמים

1. מבקר המדינה, מאגר ציבורי של תרומות, ערבויות והלוואות למפלגות, רשומה תחת "למען אחיי מפלגת כלל ישראל", חוסידמן דניאל, 06/10/2026, 1,000,000.00 (צילום מסך בארכיון).
2. מוסף כלכליסט, ראיון עם דניאל חוסידמן, 25 ביוני 2026
3. אמס, ערבות דברת ורשימת הערבים, 9 בספטמבר 2026
4. בבלי, דוד קליין, "מאיפה הכסף?", 9 בספטמבר 2026 (צילום מסך בארכיון)
5. אמס, רשימת הערבים הראשונה לפי יקי אדמקר, 10 באוגוסט 2026
6. כיכר השבת, ישי כהן, לייטנר: "קונספירציות מטורללות", 3 בספטמבר 2026
7. בלעז, ראיונות עם הרב פפר והרב אדלרשטיין, 18 באוקטובר 2026
8. קול ברמה, ראיון עם לייטנר, 21 באוקטובר 2026
9. מעריב, הוצאות קמפיין של יותר משני מיליון ש"ח, 19 ביולי 2026 9א. כיכר השבת, ראיון עם לייטנר: "נוציא עד השקל האחרון שהחוק מאפשר", 2 בספטמבר 2026 9ב. אמס, לייטנר בקול חי: עשרה מיליון מתורמים חרדים, שני מיליון מאחרים, 25 באוקטובר 2026 9ג. ישראל היום, על ערבויות אין תקרה; ערבות שחולטה נחשבת לתרומה, 22 באוקטובר 2026 9ד. מבקר המדינה, הנחיות 2026 למימון מפלגות (תקרת תרומה 14,000 ש"ח למפלגה שאינה מיוצגת) 9ה. כלכליסט, יחידת המימון לשנת 2026: 1.835 מיליון ש"ח, 29 ביוני 2026 9ו. אתר הציבור החרדי, עמוד פרסום תרומות, נצפה ב-25 באוקטובר 2026

שוויבל והבורד 10. ערוץ הכנסת, "שחור לבן", ראיון עם ישראל שוויבל, 22 באוקטובר 2026 (וידאו בארכיון; כתוביות תומללו) 10א. חרדים10, דברי שוויבל ותגובת המפלגה, 19 באוקטובר 2026 10ב. ההסתדרות הציונית העולמית, ישראל שוויבל, ביוגרפיה רשמית 10ג. כיכר השבת, שוויבל מונה לגזבר עיריית ביתר עילית, 27 בינואר 2015 10ד. 418 חדשות בית שמש, הגשת רשימת דרך, 22 בספטמבר 2023 11. אמס על הראיון בקול חי, לייטנר על ועד הרבנים, 20 באוקטובר 2026 12. המחדש, לייטנר: "לא נקים מועצת רבנים", 25 בפברואר 2024 13. כיכר FM, ראיון עם הרב פפר, 21 באוקטובר 2026 13א. מכתב הבהרה של הרב יוסף בנימין וייס, שנכתב לבקשת הרב אשר וייס ובשמו, י"א במרחשוון תשפ"ז (22 באוקטובר 2026); הנוסח המלא ב-Charedim.com, "להד"ם" 13ב. ערוץ 14, פאנל "פטריוטים", ידידיה מאיר, ינון מגל ואבישי בן חיים על הציבור החרדי, 24 באוקטובר 2026 (וידאו בארכיון; דברי מאיר תומללו מהעברית; דברי מגל לפי הכתוביות) 13ג. וואלה, לייטנר בפתח תקווה: "תינוקות שנשבו", פנייה לקולות הציונות הדתית, 25 באוקטובר 2026 13ד. אמס, הקלטה שדלפה, לייטנר על ח"כ יעקב אשר, 24 באוקטובר 2026 13ה. חרדים10, תגובת המפלגה למכתב הרב אשר וייס: "אין תגובה", 24 באוקטובר 2026

הצעת נתניהו וחשבון המנדטים 14. ynet, אמיר אטינגר, הצעת הליכוד ותנאי לייטנר, 20 באוקטובר 2026 15. ערוץ 7, נתניהו נפגש עם לייטנר בפתח תקווה, 21 באוקטובר 2026 16. מקור ראשון, הצהרת לייטנר בנווה אילן, 21 באוקטובר 2026 17. כיכר השבת, נתניהו: "לשרוף את הקול", 21 באוקטובר 2026 18. יאיר נתניהו, X, תגובה למוטי לייטנר, 21 באוקטובר 2026 (צילום מסך בארכיון) 19. ynet, עד 8 מנדטים עשויים להישרף, 20 באוקטובר 2026 19א. ynet, סקרי הטלוויזיה של ליל שישי, 23 באוקטובר 2026 19ב. זמן ישראל, לייטנר מצפה לכ-100,000 קולות, 23 באוקטובר 2026 20. סקר מעריב/לזר, 23 באוקטובר 2026 21. מאקו, סקר ערוץ 12, 12 באוקטובר 2026 22. סקר ישראל היום/קנטאר, 22 באוקטובר 2026 23. כיכר השבת, ח"כ פרוש על קהל הכנס, 21 באוקטובר 2026

הגיוס, בית המשפט, האופוזיציה 24. טיימס אוף ישראל, בג"ץ מורה על סנקציות, 26 באפריל 2026 25. ישראל היום, צו בג"ץ ל-45 יום, 19 בנובמבר 2025 26. ג'רוזלם פוסט, תשעה שופטים מבטלים את חוק הקפאת המעצרים, 5 בספטמבר 2026 27. טיימס אוף ישראל, צה"ל מודה שאין אכיפה יזומה, 6 באוקטובר 2026 28. ג'רוזלם פוסט, איזנקוט, בנט וליברמן בעצרת בירושלים, 29 בספטמבר 2026 29. ג'רוזלם פוסט, התחייבות האופוזיציה שלא לשבת עם המפלגות החרדיות, 14 באוגוסט 2026 30. ישיבה וורלד ניוז, סמוטריץ' בכנס קטיף, 21 ביולי 2026 31. טיימס אוף ישראל, סמוטריץ': "שקר מוחלט", 13 באוקטובר 2026 32. טיימס אוף ישראל, ראש אכ"א על יכולת הקליטה, 7 בינואר 2025 32א. טיימס אוף ישראל, דובר צה"ל: יותר מ-2,000 בקשות התנדבות של חרדים בשבועיים הראשונים, 23 באוקטובר 2023 32ב. גלובס, בדיקת עובדות: מתנדבים חרדים אחרי 7 באוקטובר, נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת 33. FDD, שחרור החטופים החיים האחרונים, 13 באוקטובר 2025

הטענה מאפריל, ההקמה, דיווח איזנקוט 34. JDN, "גורמי שמאל בתנועת מלקחיים", 28 באפריל 2026 35. בבלי, פרסום רישום המפלגה להתנגדויות, 4 ביוני 2026 36. ג'רוזלם פוסט, השקת קמפיין "הציבור החרדי", 19 ביולי 2026 37. מעריב, אולטימטום לדרעי, גפני וגולדקנופף, 4 באוגוסט 2026 38. המחדש, דיווח כאן על מקורבי איזנקוט והכחשת המפלגה, 5 באוגוסט 2026 39. כיכר השבת, תגובת ש"ס ויהדות התורה, 6 באוגוסט 2026 40. בבלי, ענבר הרוש גיטי על המפלגה החדשה, 13 ביולי 2026

קפלן 41. ישראל היום, תחקיר מקור ראשון על מימון מחאות 2023, 17 בפברואר 2025

לייטנר 42. חדשות העיר בית שמש, ראיון עם לייטנר, 4 באוגוסט 2024 43. ישראל היום, לייטנר על דרך ועל אי הרצת נשים, 10 באוגוסט 2026 44. מקור ראשון, הגשת הרשימה, 9 בספטמבר 2026

מסלול הקמפיין 45. מקור ראשון, מטה הציונות הדתית והתחנות המתוכננות, 12 באוקטובר 2026 46. טוב ניוז, 13 באוקטובר 2026 47. הערוצים החברתיים הרשמיים של הציבור החרדי, פרסומי אירועים, אוקטובר 2026 (צילומי מסך בארכיון)

הרב לנדו והמכתבים 48. JDN, הרב לנדו לרבני כרמיאל, וידאו, 22 באוקטובר 2026 49. חרדים10, אותם דברים, 23 באוקטובר 2026 49א. ישראל היום, מכתבו של הרב לנדו בכתב ידו לרב יוסף בן ארזה, 24 באוקטובר 2026 49ב. כיכר השבת, מכתב בן ארזה, 24 באוקטובר 2026 50. JDN, הרב לנדו בבית המדרש של בויאן, 23 באוקטובר 2026 50א. מכתבו של הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר ירושלים, לתלמידי הישיבה, על נייר הישיבה, שבוע 19 באוקטובר 2026; צילום ותרגום ב-Charedim.com 50ב. מכתבו בכתב יד של הרב אביגדור נבנצל, רב העיר העתיקה, על נייר אישי, שבוע 19 באוקטובר 2026; צילום ותרגום ב-Charedim.com 50ג. "קריאה לכלל ישראל לקראת הבחירות הקרובות", מכתב באנגלית בחתימת הרב משה הלל הירש, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב יהושע אייכנשטיין, הרב אברהם גורביץ, הרב ירוחם אלשין, הרב יצחק סורוצקין, הרב אליהו ברודנא, הרב ישראל פרלוב, הרב יהושע פרלוב, הרב יצחק שמואל הלוי ברקוביץ, אוקטובר 2026 (צילום בארכיון)

קשור ב-Charedim.com 51. הרבנים של הציבור החרדי, 22 באוקטובר 2026 52. האידיוטים השימושיים של הציבור החרדי, אוקטובר 2026

הערת מערכת: כל ציטוט במאמר זה משוחזר מהמקור המצוטט. ציטוטים שנאמרו במקור באנגלית (בלעז, מכתב "קריאה לכלל ישראל", דברי ינון מגל לפי הכתוביות) תורגמו. במקום שבו דיווח הוכחש, ההכחשה מודפסת לצדו. במקום שבו טענה נשענת על מקורות ללא שם, הדבר נאמר. המפלגה, תורמיה והאנשים הנזכרים מוזמנים לתקן כל עובדה, ותיקונים יפורסמו.